דמיון מודרך

הנפש והגוף נמצאים בקשר משולב אחד עם השני כאשר מערכות גוף מושפעות ומגיבות למסרים נפשיים ורגשיים, ולהפך.

 

בזמן ההדמיה וההרפיה מנגנוני הבקרה האינטלקטואליים נחלשים, המודע נכנס למצב של "מנוחה" כביכול ולכן הלא מודע זמין וקשוב יותר.

מצב זה מאפשר יצירת קשר "קרוב יותר" עם  תכנים עמוקים העולים ביתר קלות וניתן ליצור דיאלוג פנימי המקדם ופותח תובנות.

בכוחם של דימויים לסמל לעיתים קרובות את ה"תפיסות" שהגדרנו על עצמנו ועל העולם, וכך הם עוזרים להבנה עצמית ויכולת מודעות ובהירות. 

תהליכי ההדמיה המודרכת משפיעים ישירות על מערכת העצבים האוטונומית. הם משפיעים על מערכת עצבית מורכבת זו דרך יצירת מציאות פנימית המפחיתה תחושות לחץ ומתח.
 

מציאות פנימית משכנעת כמו מציאות חיצונית.
חוויה של מציאות פנימית אישית וסובייקטיבית עשויה להחוות בתחושות הגוף כמציאות חיצונית ואובייקטיבית. וזאת על אף שעובדתית מדובר בפרשנות פנימית.

בכוחם של דימויים פנימיים והדמיות ליצור תחושות פיזיות גופניות ורגשיות שעל אף היותן מדומות הן עשויות להחוות כמציאותיות.

 

דימויים חיוביים מגבירים יצירה של נינוחות רגיעה וחיוניות.

מחקרים מוכיחים כי תפיסות והדמיות חיוביות  נוטות להעצים  משאבים, לעומת מצב בו תפיסות והדמיות פנימיות אוטומטיות הנשענות על תכנים שליליים עלולות להוביל לתקיעות ואכזבה. 

בכוחו של הדמיון להדריך להצלחה ומימוש יעדים.
 

שילוב של דמיון מודרך עם הרפיות מאפשר ומחזק הרגשה אישית של רוגע, נינוחות והפחתה של תסמיני הלחץ. הרפיות ניתנות לתרגול אישי והן הופכות למיומנות אישית, ובכך הן

יעילות וזמינות.

 

גישות וטכניקות פסיכולוגיות מרכזיות מתבססות על איכות ההשפעה של הדמיון המודרך על השגת שינויים רצויים וריפוי.